מידעונים

שביתת הימאים 1951 - נוסטלגיה ישראלית

אם חשבתם ששביתות עובדי הנמלים הם השביתות הראשונות בענף הספנות בארץ אז באתי לחדש לכם
18.06.14 / 08:49
שביתת הימאים 1951 - נוסטלגיה ישראלית
18.06.14
שביתת הימאים 1951 - נוסטלגיה ישראלית

שביתת הימאים היא כינוי למאבק מקצועי קשה של ימאי ישראל שעורר סערה ציבורית רבה בשנות המדינה הראשונות.

 

באותה עת עדין היה רק נמל אחד במדינת ישראל, הוא נמל חיפה והימאים היו מאוגדים במסגרת מועצת פועלי חיפה.

 

מעסיק הימאים הייתה חברת צים, הבעלים של החברה היו ההסתדרות והסוכנות היהודית,  נשמע בלתי אפשרי כמעט כיוון שאותה הסתדרות הייתה אמורה לייצג את הימאים.

 

הימאים הכריזו על סכסוך עבודה ובבחירות לוועד הימאים שהתקיימו בסוף 1951 נבחרה רשימה על-מפלגתית ברוב של כמעט מאה אחוזים. הועד הנבחר רצה להשתחרר מחסות מועצת פועלי חיפה ולייסד ארגון ארצי עצמאי של ימאים במסגרת ההסתדרות. בראש המאבק עמד רב החובל יצחק (אייק) אהרונוביץ' ורב המלחים נמרוד אשל, אנשי תנועת ההעפלה לשעבר. ההסתדרות התנגדה לתביעות הימאים, והם בצעד מחאתי התפטרו באופן קולקטיבי.

 

ההסתדרות, לא להאמין, החלה להפעיל את הספינות בעזרת מפרי שביתה וימאים זרים. בתגובה החליטו הימאים על השבתת הספינות.

 

בנמל חיפה פרצו תגרות קשות, המשטרה, וסדרני הפועל, ארגון רב כוח בחיפה באותה עת, הורידו את הימאים השובתים מן הספינות תוך שימוש בכוח. 

 

נמרוד אשל: "בחיפה של אותם ימים לא היו מסוגלים להפנים שיש איגוד מקצועי שלא קשור להסתדרות, אז השבתנו את הנמל ובתגובה שלחו לנו פלוגות בריונים עם מקלות, אותי דחפו והכו ברחוב, ואנחנו פיזרנו את הפלוגות ששלחו אלינו ונתנו להם מכות, הפלוגות הללו היו מיליציות פרא צבאיות שהשלטון הפעיל"

 

ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, הכריז בכנסת כי "לא הייתה ואינה קיימת כל שביתה. נעשה ניסיון חבלה על ידי אויבי המדינה". כצעד לשבירת השביתה גויסו למילואים כמה ממנהיגי הימאים. לצד השובתים עמדו אנשי רוח  כמו המשורר נתן אלתרמן ושבועון העולם הזה  וכן המפלגות מפ"ם ומק"י. נמרוד אשל: "צריך להבין שמה שקרה שם היה דומה לשלטון טוטליטרי, מי שחי אז יכול להבין את זה, אבל היום קשה להבין מה שקרה שם, על כל צעד ושעל היה ביטוי לטוטליטריות הזאת". 

 

לאחר שביתה של שישה שבועות נקראו מנהיגי הימאים, בעודם משרתים במילואים, לשולחן הדיונים. השביתה הסתיימה בהסכמה לאחר שהימאים קיבלו הבטחה כי השובתים לא יפוטרו ויוחזרו לעבודה בספינותיהם. למרות זאת מנהיגי השביתה לא הועסקו בצים שנים רבות ונאלצו לעבוד בחברות ספנות זרות.

 

השביתה והאירועים האלימים שהיו כרוכים בה, וכן הפעלתו של צה"ל להתערבות בסכסוך עבודה אזרחי, עוררו סערה ציבורית במדינה הצעירה. 

 

 

×