מידעונים

סיפורי ים

22.11.16 / 16:53
תמונה להמחשה בלבד
22.11.16
תמונה להמחשה בלבד

הסופר קרגו ומלך זולו / מתוך אתר אותו הים

 

"סופרקרגו." האם יש מישהו מוותיקי ענף הספנות שעדיין מכיר את המושג הזה? ספק רב. התואר והתפקיד נעלמו כבר בראשית המאה העשרים. הסופרקרגו היה נציגו של הסוחר או בעל האנייה – לעתים היה מדובר באותו אדם – על סיפון האנייה. הסופרקרגו יצא למסעות ארוכים, ונודע לו בעידן המפרשים תפקיד מסחרי חיוני, לא פעם שני בחשיבותו רק לקפטן. לא אחת נסגרו עסקאות הובלה בנמל שבו עגנה האנייה, רחוק מנמל הבית, בלי תכנון לוגיסטי ארוך טווח ובהחלטה זריזה. כל אלה היו בידיו של הסופרקרגו.

 

הסיפור שנביא הפעם עוסק בסופרקרגו בשם נתנאל אייזקס, צעיר יהודי יליד אנגליה, בעל רוח הרפתקנית נועזת.

 

נתנאל אייזקס נולד למשפחה יהודית אמידה בעיר קנטרברי. אביו היה סוחר ואמו הייתה בת למשפחת סוחרים אמידה בשם סלומון. אביו של אייזקס נפטר ב-1822, ואייזקס הצעיר נסע אל דודו מצד אמו, שאול סולומון, שהקים עסק מצליח של סחר ימי באי סנט-הלנה אי בלב האוקיינוס האטלנטי שאליו הוגלה נפוליאון אחרי תבוסתו בווטרלו. הדוד העשיר, שאול סולומון, תואר כ"חברו היחיד" של המנהיג הצרפתי הגולה על האי. 

 

אייזקס הצעיר הצליח לשכנע את הדוד שיתיר לו לעלות לאנייה מפרש דו-תרנית "מרי" שנשאה את הסחורות שלו בתפקיד סופרקרגו, הוא התיידד עם רב-החובל הצעיר של האנייה, הלויטננט קינג. שניהם היו הרפתקנים בנשמה, ואפשר לנחש ששמירת האינטרס המסחרי של הדוד הייתה רק שיקול משני, נתנאל אייזקס עמד לנסות ולהגשים את מה שראה כייעודו האמתי – להפוך למגלה עולם.

 

הם יצאו לדרך ב-28 ביולי 1825, והפליגו לאפריקה. את המטען שלהם פרקו בקייפטאון. לקינג, הקפטן כבר היה ותק מסוים באזור, שנתיים לפני כן הפליג לנטאל, האזור המזרחי של דרום אפריקה, קינג הותיר בחוף משלחת אירופית מסחרית – שני אנשים, ורצה לחזור ולחפש אותם, שכן במשך כמעט שנתיים לא נוצר עמם קשר. מלבד זאת טיפח תקוות לערוך סחר עם הילידים באזור נטאל, לקבל הרשאה מלכותית להפוך למושל האזור וכיוצא באלה.

 

שני אנשי המשלחת האבודה שהאנייה "מרי" יצאה לחפש היו בריטים בשם פיירוול ופין, הם יצאו למסע אל פנים הארץ כדי לנסות ולפגוש את המלך שאקה, מנהיגם האגדי של בני שבט הזולו, ששום אירופי טרם פגש. שאקה היה אחד המנהיגים האפריקאים החשובים בהיסטוריה,  הוא נחשב למי שאיחד את שבטי הזולו, השתלט על שטחים חדשים ויצר ישות מדינית רבת-עצמה בדרום אפריקה, שהשתרעה על פני סוואזילנד, זימבבואה וחלקים גדולים מדרום אפריקה של ימינו.

 

"מרי" הפליגה מקייפטאון באוגוסט 1825 לאורך חופי דרום אפריקה, והגיעה בתום מסע לא קל בספטמבר לאזור פורט נטאל, היא דרבן של ימינו, וכאן החלו העניינים להשתבש.

 

האזור היה עדיין ארץ לא נודעת, וכל אנייה שהגיעה לאזור שימשה גם נציגה של האדמירלות הבריטית לצורכי מיפוי, סימון ודיווח על מכשולי הניווט באזור. קינג, במסעו הקודם, מיפה שרטון חולי סמוך לחוף. "מרי" נשארה במרחק בטוח מהחוף, והלווייתנית, (סירת המפרש הרב-משימתית שעל הסיפון) הורדה הימה כדי לבדוק אפשרויות עגינה. אולם הסירה נקלעה לגלי חוף גבוהים ובקושי נחלצה. התפתחה סערה שהלכה והחמירה. כעת נקלעה ה"מרי" למצוקה של ממש עקב מזג האוויר. בהחלטה שהתבררה כמוטעית החליט רב-החובל לנסות לחצות את השרטון כדי להגיע למעגן, והתוצאה הייתה הרסנית. הספינה נתקעה על השרטון, ואנשי הצוות הבינו שהם חייבים לנטוש אותה, לרדת לסירות ולהגיע לחוף. החשש מפני הילידים התוקפניים והמאיימים ריחף על ראשיהם. אולם מזג האוויר לא הותיר להם ברירה, ולאחר שאחת הסירות התרסקה הצליחו אנשי הצוות להגיע לחוף. שם מצאו הניצולים את המחנה שהקימו פיירוול ופין, ובו כמה ילידים, לא מאיימים בעליל, ולמעשה עלובים למדי, שנותרו מאחור שעה שהמשלחת העיקרית יצאה אל פנים הארץ.

 

אף שאנשי הצוות לא התרסקו על אי בודד, אלא על הפינה הדרומית של יבשת אפריקה האדירה, מצבם לא היה שונה מכל רובינזון קרוזו: בלי אנייה, בלי דרך להזעיק עזרה ועם אתגרי ההישרדות באזור פראי. בניגוד לשני הידידים ההרפתקנים שלנו, רוב אנשי הצוות של ה"מרי" לא היו מעוניינים במסעות גילויים בארץ לא נודעת. בשוך הסערה החליטו חלקם להפליג בסירה שעמה הגיעו לחוף בחזרה לנמל האחרון שממנו באו, אלגואה ביי, מערבה משם על החוף הדרום אפריקאי – מסע מסוכן למדי שהוכתר בהצלחה. מאחור נותרו אייזקס, קינג, וארבעה מאנשי הצוות, אחד מהם בונה סירות. הם עמלו קשה כדי להפוך את הסירה הנוספת, שהתרסקה כמעט לשבבים, ראויה להפלגה, באמצעות קורות עץ שחילצו מן האנייה הטרופה וענפי עצים מקומיים.

 

המאמץ הזה עתיד היה להימשך כשלוש שנים. אייזקס וקינג החליטו לצאת בינתיים למסע גילויים בפנים הארץ. כך, בלי תכנון מוקדם, הפך המסע הימי של נתנאל אייזקס, אז עוד לא בן 18, למסע יבשתי שנמשך כשבע שנים, במהלכו חי בקרב המקומיים ורכש את אמונו של המלך הגדול שאקה, מנהיג בני הזולו. הוא למד את שפת הזולו ושלט בה היטב, למד מקרוב את אורחותיהם והשתתף בפוליטיקה המקומית. על עלילותיו בארץ הזולו לא נאריך כאן, ומי שמעוניין יוכל לקרוא על כך בספר שכתב, ומחקרים שנכתבו על אודותיו.

 

האמון שנתן המלך שאקה באייזקס הגיע לידי כך שהוא מונה ב-1828 ל"אינדונה אינקולה", תואר שמשמעותו מושל חבל נטאל ובעל אדמות רבות באזור. אבל כל זה הסתיים באחת כאשר אחיו-למחצה של המלך התנקש בו בסוף אותה שנה. ואייזקס חשש שבמאזן הכוחות החדש מצבו אינו איתן כבעבר. ב-1831, כאשר לדבריו הגיעו לאוזניו שמועות על מזימה לחסל את הלבנים המעטים שהיו באזור, עזב את חבל נטאל.

 

מפה של פורט נטאל ששרטט חברו למסע של אייזקס, קפטן קינג

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
×