הקורונה/ Covid 19 משנה את תעשיית הסחר הימי
המגפה העבירה גלי הדף בתחבורה הימית העולמית והניחה את היסודות לשינויים בשרשרת האספקה. ועידת האו"ם לסחר ופיתוח צופה חזרה לצמיחה בשנת 2021 .
הסחר הימי העולמי יצנח ב 4.1% בשנת 2020 עקב ההפרעה חסרת התקדים שנגרמה על ידי הקורונה, כך מעריכה ועדת האו"ם בסקירה התעבורתית הימית של 2020 שפורסמה ב 12 לנובמבר .
הדו"ח מזהיר כי התפרצויות חדשות של המגפה ישבשו עוד יותר את שרשראות האספקה לכלכלות העולמיות ויגרמו לירידות נוספות בסחר. המגיפה זיעזעה את רשתות האספקה, רשתות הספנות והנמלים והובילה לצניחה בשינוע מטענים ולצמצום הצמיחה .
התחזית לטווח הקצר לסחר הימי היא עגומה. חיזוי ההשפעה לטווח הארוך יותר של המגפה וכן עיתוי ההתאוששות בענף טומן בחובו אי ודאות.
ענף הספנות העולמי יעמוד בחזית המאמצים לקראת התאוששות בת קיימא, כמרכיב חיוני לתפקוד רשתות אספקה בינלאומיות, אמר מזכ"ל הועדה.
לתעשייה חייב להיות אינטרס מרכזי לסייע בביצוע ההתאמות הנדרשות מבחינה לוגיסטית.
הועדה צופה שצמיחת הסחר הימי תתרחב ב 4.8% בשנת 2021, בהנחה שהתפוקה הכלכלית העולמית תתאושש. אך היא מדגישה את הצורך שתעשיית התחבורה הימית תתפנה לשינוי ותהייה מוכנה היטב לעולם אחר שאחרי הקורונה
התפתחות הסחר הימי הבינלאומי והתקופה העולמית בין השנים 2006-2020
צמיחה של תוצר מקומי
צמיחת הסחר הימי
תגובות למגיפה
בשיא המשבר, כאשר התכווצות נפחי המטען יצרה אתגר נוסף לחוסר האיזון המבני בשוק, מציין הדו"ח, ענף הובלת המכולות אימץ כללי התנהגות שמרניים יותר והפחית עלויות לשמירה על רווחיות במקום להגדיל נתח שוק.
כתוצאה מכך, תעריפי ההובלה נותרו ברמות יציבות למרות הביקושים שפחתו. מנקודת המבט של חברות הספנות, אסטרטגיות אלה פירושן מגבלות שטח חמורות להובלת סחורות ועיכובים במועדי מסירה.
כדי להתמודד עם שיבושים הקשורים למגיפה, שחקני המגזר הימי ביצעו התאמות באופן עבודתם ושיטות העבודה , לדוגמה: בנהלי התברואה והבטיחות.
בנוסף, ממשלות, באמצעות רשויות ביקורת הגבולות, רשויות הנמל והמכס, ביצעו רפורמות בכדי לשמור על זרימת הסחר תוך שמירה על בטיחות האנשים.
"ביקורת הגבולות, עובדי הנמל ופקידי המכס ממלאים תפקיד חיוני בשרשרת האספקה ועוזרים לנו לנווט במשבר" , אמר ד"ר קיטוי. " חשוב יהיה ללמוד משיטות העבודה החדשות שמתבססות על נסיונם כדי להקל על המסחר בשנים הבאות."
הגלובליזציה לאן
הקורונה אמנם הדגישה את התלות ההדדית בין מדינות, אך העלתה שאלות קיומיות בנושא הגלובליזציה "המגיפה הציפה ביתר שאת את נושא קיצור שרשרת האספקה, עם הפחתת התלות במודלי ניהול המלאים הקיימים (Just in time ,וכו').
המגפה חשפה גם את אי מוכנות העולם לנוכח משבר כזה, מציין הדו"ח, ומדגיש את הצורך הדחוף להשקיע בניהול סיכונים ומוכנות לתגובת חירום בתחום התחבורה והלוגיסטיקה.
לדבריו, הגנה עתידית על שרשרת האספקה הימית וניהול סיכונים דורשת נראות וגמישות רבה יותר של פעולות התחבורה מקצה לקצה.
עוד הדגישה מינהלת הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של הועדה, שמדיניות התאוששות לאחר הקורונה אמורה לתמוך בהתקדמות נוספת לקראת פתרונות ירוקים וקיימות.
רתימת השינוי הדיגיטלי
המגיפה גם חיזקה את הצורך בדיגיטליזציה וצמצום ניירת בענף הספנות, כולל בנמלים וחיזוק הצורך בתקינה ובתיעוד אלקטרוני.
צעדים רבים להקלת סחר שננקטו במהלך המגפה דורשים השקעות נוספות בדיגיטציה ובאוטומציה. קבלת עותקים דיגיטליים במקום מסמכי נייר, תשלומים אלקטרוניים ואוטומציה של המכס עוזרים לזרז את הסחר הבינלאומי.
מהצד השני, המגיפה הדגישה גם כי הדיגיטלזציה באה עם סיכוני אבטחת סייבר מוגברים עם פוטנציאל לשבש רשתות אספקה ושירותים בסחר הימי העולמי.
הדו"ח מצביע גם על המשבר ההומניטארי והבטיחותי שנגרם על ידי המגפה, כאשר יותר מ-300,000 יורדי ים היו תקועים בים במשך חודשים מעבר לסיום חוזיהם- מצב לא תקין הן לביטחונם ולרווחתם של יורדי הים והן להפעלה בטוחה של ספינות.
הכתבה נלקחה מאתר:
https://unctad.org/news/covid-19-cuts-global-maritime-trade-transforms-industry
