מידעון תס״ק-ים - דצמבר 2024

 

החציון השני של שנת 2024 התאפיין בעיקר בהטמעת מוצר הכספות החדש בקהילת בסחר הימי. כידוע לכם מוצר הכספות הדיגיטליות של CYBERARK כבר אינו נתמך ולכן אנו מעבירים את הקהילה למוצר החדש. המעבר לווה בתקלות רבות שכולנו תקווה שהתגברנו עליהן. יחד עם זאת ממליץ להירשם לקבוצת הווצאפ הקהילתית בה ישנו דיווח בזמן אמת על תקלות במערכות של כלל שותפי הסחר (תס"ק ים, מכס, נמלים) ועל מועד התיקון.

הנושא השני היה סיוע לקהילת הסחר הימי בשרותי ה- ON LINE כדוגמת מעקב אחר מטעני יצוא ע"פ מספר תעודת אחסנה ,הצגת קצב פריקת/טעינת אנייות מכולות והטמעת מערכת הזמנות עבודה מתעבורה ימית במתחם אשדוד.

במידעון מוצגות כלל הפעילויות בחציון השני של שנת 2024.

 

מהדורה זו כוללת:

צוות תס״ק-ים

 

 

הזמנת טרמינלים מחברת תעבורה ימית אשדוד

 

בחודש 09/24 הופעלה מערכת להזמנות עבודה של הכנסת/הוצאת/עיתוק כלי שייט מחברת התעבורה הימית באשדוד. בדומה להפעלה במתחם חיפה בספטמבר הקודם, נכנסים הטרמינלים במתחם אשדוד למערכת השרותים המקוונים של תס"ק ים, וממלאים את הבקשות שנקלטות ישירות במערכת אנייות הקהילתית של התעבורה הימית.

בסיום סידור העבודה, התעבורה הימית משדרת את הנתונים באופן שמאפשר לכלל הגורמים בסחר הימי, ובכללם הטרמינלים לצפות בסידור המעודכן, כולל הצגה ON LINE של זמני עליית הנתב בפועל לביצוע הפעולה.

בחודש 03/2024 קיבל הפרויקט תעודת הוקרה מטעם ISCMA – האיגוד הישראלי לניהול שרשרת האספקה בכנס השנתי שערך.

מצ"ב גרף המציג את כמות הצפיות במודול הנ"ל.  הקפיצה בחודש ספטמבר מיוחסת להפעלה המלאה במתחם אשדוד (בנוסף לזו הקיימת במתחם חיפה).

 


 

תיקנון ומיחשוב תהליכי עבודה מול אסדות

בפורום תס"ק ים התקיימו מספר דיונים בהם עלה הצורך לקבוע את תהליכי העבודה הקהילתיים לכלי שייט ומטענים המגיעים לאסדות. התהליך הראשון שטופל הינו מצב בו כלי שייט מגיע ישירות לפריקה באסדה. במסגרת זו:

  • הוסכם להתייחס לאסדות כנמלי פריקה עם קודים ייחודיים לכל אסדה.
  • סוכן האנייה יפתח צפי/כותרת מצהר באתר תס"ק ים.
  • האסדה או מי מטעמה יאשר את הצפי
  • סוכן האנייה ידווח מצהר כאשר נמל הפריקה ואתר המסירה הינו האסדה
  • האסדה או מי מטעמה ידווח קשירה לאסדה במערכת תס"ק ים.
  • סוכן המכס והאסדה יקבלו מסר התרה מהמכס.
  • סוכן האנייה יגיש בקשה להיתר הפלגה
  • האסדה או מי מטעמה יאשר את היתר ההפלגה
  • בעת אישור הצפי , עדכון תנועת הקשירה, והיתר ההפלגה ייצא מסר סטטוס אנייה למכס.

תהליכי העבודה הוטמעו במהלך החציון השני של 2024 , ונכון להיום כלל הגורמים המעורבים עובדים ומשדרים מסרים ע"פ תהליך העבודה שהוסכם. בנוסף ניתן לצפות בנתוני המטענים במודול סטטוס מטען בתס"ק ים.


 

תיקנון ומיחשוב תהליכי עבודה מול ממגורות אשדוד

חנ"י ולוגיסטיקר (מפעילת ממגורות אשדוד) הניעו את פרוייקט מיחשוב הממגורה.

תס"ק ים מלווה את בית התוכנה בכל מה שקשור לעבודה עם מסרים מול כלל הגורמים בתהליך כמו מכס, נמל אשדוד, סוכני אנייה, סוכני מכס וחברות תובלה.

במהלך השנה נקבע תהליך העבודה מול הממגורות.

  1. סוכן האנייה משדר מסר מצהר כולל סוג הגרעין, גם לממגורה כאתר מסירה בנוסף לנמל ולמכס.
  2. הממגורה משדרת מסר זמינות למכס
  3. המכס מעביר מסר התרה לממגורה כאתר מסירה ונמל הפריקה (נמל אשדוד)
  4. הממגורה מקבלת מסר התרה מהנמל על תשלום אגרות נמל
  5. הממגורה שולחת מסר איתור לסוכן המכס
  6. סוכן המכס שולח מסר תעודת משלוח עם ציון חברת התובלה והנהגים לממגורה.
  7. הממגורה שולחת מסר יציאת מטען למכס.

הכוונה לארגן פיילוט בסביבת היצור במהלך הרבעון הראשון של שנת 2025, החל משלב דיווח הצפי ועד לדיווח יציאת מטען מהממגורה כולל כל הגורמים המעורבים בתהליך.


 

תהליכים שמוחשבו:

 

מיחשוב בקשות פינוי מי שיפוליים, בוצה ואשפה

במהלך החציון הופעל המודול המאפשר לסוכני אנייה לבצע הזמנות של פינוי מי שיפוליים, בוצה ואשפה בכלל הנמלים. הבקשה מגיעה ישירות לקבלן איתו חתם הטרמינל על הסכם ביצוע. הקבלן בסיום האספקה מעדכן את נתוני הכמויות שסופקו בפועל כולל העלאת האישור שניתן לקפטן למערכת.

נתוני הבקשות והאספקה בפועל זמינים לטרמינלים, רספ"ן והמשרד להגנת הסביבה האמור לנטר אותם מתוקף אמנות בנלאומיות עליהן מדינת ישראל חתומה.

חשוב לציין שהשרות מוטמע בכלל הטרמינלים במתחמי חיפה ואשדוד, ומהווה תשתית למיחשוב תהליכים נוספים בהן מעורבות בקשות של סוכן אנייה מטרמינל.


 

מחשוב תהליך חזרת אנייה לאותו נמל באותו ביקור

הפרדת התאגידים במתחמי חיפה ואשדוד העלתה את שכיחות המקרים בהם כלי שייט פוקד פעמיים את אותו הטרמינל במהלך אותו ביקור. זאת משום שקודם לכן כלל התאגידים היוו חלק מנמלי חיפה או אשדוד והמעבר של כלי השייט בינהם נחשב לעיתוק.

המצב החדש חייב טיפול וזיהוי המצב כדי לאפשר לטרמינל לבצע מספר הזמנות כניסה/יציאה לאותו כלי שייט מחברת התעבורה הימית במתחם וכן לאפשר לנהל כלי שייט אלו טוב יותר במערכות הנמלים.

התווספה אינדקציה בשירות הזמנת עבודה מתעבורה ימית, לסימון האם האנייה חוזרת לנמל, אינדקציה זאת מאפשרת לנמל לדווח כניסות נוספות לטרמינל על אותו ביקור , ולתצפית לדווח עיתוקים בין טרמינלים ללא הגבלה.

הנמל נדרש להזין אינדיקציה זו בהזמנת תנועת הכניסה הראשונה. ורק אז  מתאפשר לו להזין בקשת כניסה נוספת לאותו כלי השייט באותו ביקור.


 

שינוי מבנה והוספת שדה "מס' הקצאה" במסר פרטי חשבונית INVDT2

בוועדת ההיגוי 2023 של תס"ק ים הוסכם לשנות את מבנה המסר הנ"ל מפורמט Flat file  לפורמט: XML שמאפשר הוספת שדות בצורה קלה יותר מבחינת המערכות הקולטות של לקוחות קהילת הים.

תס"ק ים פרסם את המבנה החדש של המסר, כולל הורדת נתונים היסטוריים שלא היה בהם צורך לכלל חברות הנמל המנפיקות את המסר ולכלל הלקוחות ובתי התוכנה שלהם בצד הקולט.

במהלך החציון וידא תס"ק ים את הערכות כלל הטרמינלים המפיקים את המסר, וכן היה בקשר עם בתי תוכנה של לקוחות, כולל ביצוע חיבורים לצורך ביצוע בדיקות.

הוחלט כי החל מ- 01/25 ישלחו המסרים בשני המבנים במקביל, והחל מ- 01/04/25 ישלח מסר INVDT2 בפורמט XML בלבד.


 

עדכון טבלת אנייות קהילתית

פתיחת רשומת אנייה חדשה בטבלת האניות הקהילתית מחייבת מתן מספר רשותי של 4 ספרות. לאורך השנים נוצלו כלל המספרים ובוצעו מהלכים למחיקה של כלי שייט שלא פקדו נמלים ישראלים ב-10 שנים האחרונות.

בדיוני הפורום הוסכם לעשות שימוש בטבלה הקיימת אולם לא לייצר מס' רשותי , ומס' הלוידס של האנייה יהיה המזהה החד ערכי של האנייה.


 

יצירת טבלה קהילתית של כלי שייט קטנים

במערכת תס"ק ים מבוצעים כיום כל בקשות הכניסה הפלגה של כלי שייט קטנים לישראל. בדיונים מקצועיים עם המכס ורספ"ן הוסכם על הקמת טבלה קהילתית של נתוני כלי שייט קטנים ישראלים בתס"ק ים. הטבלה תכיל נתונים בסיסיים של כלי השייט שקיבלו רישיון ישראלי, כולל זהות הבעלים שלהם ותוקף רישיון כלי השייט.

הטבלה שתתאכלס ע"פ נתונים שיתקבלו מרספ"ן, תאפשר אכיפה טובה יותר של כלל הגופים המעורבים בתהליכי כלי שייט קטנים, וכן תאפשר לתס"ק ים להציג נתונים למרינות בזמן אמת, ובכך לייתר ניירת.

בשלב הראשון הוקמה טבלה על בסיס נתוני הכניסות ויציאות שדווחו במערכת תס"ק ים. הטבלה נמצאת בתהליכי טיוב נתונים עד לקבלת הנתונים בצורה מסודרת מרספ"ן.


 

מתווה למחשוב דיווח הסמכות עובדים בין הטרמינלים לרספ"ן

בדיונים בפורום תס"ק ים הוסכם כי תס"ק ים תפתח פלטפורמה שבה ידווחו הנמלים לרספ"ן בקשות של הסמכות עובדים. באמצעות המערכת רספ"ן תעביר משוב חוזר לנמלים לאישור/דחיית הבקשה.

באופן הנ"ל תובטח תצורה אחידה לדיווח של כלל הטרמינלים, וכמובן יחסכו עלויות פיתוחים פרטניים. בהמשך ניתן יהיה להעביר דיווחים נוספים באותה תשתית.

בפורום 11/24 הוצג מתווה הפיתוח שהוסכם על דעת כלל הטרמינלים, ומקבלי המידע ברספ"ן.


 

הפעלת התרת חנ"י למטענים שנפרקו בנמלי המפרץ והדרום, למסופים עורפיים

במהלך החציון ובתאום והכוונה של תס"ק ים, החלה חנ"י להעביר מסרי התרה למסופים העורפיים בגין מטענים שנפרקו בנמלי המפרץ והדרום. בנמלים האמורים חנ"י גובה את דמי התשתית באופן עצמאי (בשונה מהתהליך בנמלי חיפה ואשדוד), ואז היא מעבירה מסר התרה (clextm) למסוף העורפי  ולנמלי הדרום והמפרץ.

המסופים נדרשים לוודא קבלת מסר התרה מהמכס ומסרי התרת חישובים (מחנ"י או הנמלים האחרים) כתנאי לשחרור המטענים ללקוח סופי.


 

תשתיות:

 

העברת הקהילה לשימוש במוצר "כספות" חדש במקום CYBERARK

במהלך החציון המשכנו בפעילות של הטמעת מוצר הכספות החדש במקום CYBERARK שכבר אינו נתמך.

נכון לסוף השנה הועברו 724 לקוחות למוצר הכספות החדש, ונותרו עוד כ-60 שאותם מקווים להעביר עד תחילת רבעון ראשון 2025.

בנוסף להטמעה בוצעו התאמות רבות במוצר כדי להתאימו לנפחי העבודה הקיימים בתס"ק ים, ולמערכות ניתוב המסרים הקיימות.

המוצר החדש מאפשר לנו לתת תמיכה טובה יותר ללקוחות כולל ניטורים שונים, שלא היו קיימים במוצר הקודם. ההטמעה מבוצעת ע"י פנייה פרטנית ללקוחות/בתי תוכנה, קבלת מידע מסויים לצורך הבחנה בין מודולי ההטמעה השונים של המוצר וקביעת פגישה בה מבוצע המעבר בפועל.


 

פעולות ON LINE לקהילת הסחר הימי 

 

 

שרותי ה- ON LINE של תס״ק ים

תס"ק ים קידם במהלך השנה האחרונה מיזמים רבים שנועדו לתת כלי מעקב ON LINE  לקהילת הסחר הימי, בינהם:

  • הרחבת סטטוס מכולה – ביצוע התאמות לתהליך לוגיסטי של העברה חופית, ביטול יצוא , שטעון וכו'.
  • עדכונים במודול גמר פריקת/טעינת אניות מכולה בכלל הנמלים
  • הזמנות עבודה של טרמינלים מחברות התעבורה הימיות

מצ"ב כמויות של השימוש של גורמים בסחר הימי בפלטפורמות השונות של סטטוס מטען/מכולה


 

מסר שטר מטען יבשתי למשרד התחבורה

כחלק מתוכנית אב אסטרטגית מניע משרד התחבורה מהלך בו ידווחו לו על נסיעות של מובילים בתוך ישראל (שטר מטען יבשתי). תס"ק ים נרתם לפרוייקט, וכדי לחסוך עלויות פיתוח למובילים, נמלים ומסופי מטען אנו מיצרים מסר שטר מטען יבשתי על בסיס מסרי היציאה שמדווחים הנמלים והמסופים למכס.

העברת המסר החדש למשרד התחבורה, תאפשר לו בהמשך לדעת על גודש בכבישים בסמוך למתחמי הנמלים/מסופים, ואולי ניתן יהיה להעביר מידע זה בזמן אמת למובילים. בנוסף ניתן יהיה לבדוק מודלים שונים של גודש צפוי ועל בסיסן לקבל החלטות שישפרו את התעבורה עבור כלל המשתמשים בדרך.


 

מידע על כמויות לתמרוץ מכולות בהעברה חופית

משרד התחבורה וחברת נמלי ישראל רוצים לצמצם נסיעה של משאיות עם מטענים בכבישים בכלל, ובשעות היום בפרט. הוצע לנסות וליצר מודל לתמרוץ מכולות המועברות בדרך הים בין הנמלים ומשוחררות ללקוח סופי.

גם בנושא זה נרתם תס"ק ים לסייע וצמצם עלויות פיתוח של מסרים חדשים ולכן פותח מנגנון לזיהוי מכולות בהעברה חופית על בסיס מסרים שכבר קיימים בקהילה כדוגמת: גטפאס העברות של המכס ומסרי יציאת מטען מהטרמינלים.


 

ניהול מלאי מחסני דיוטי פרי מול המכס

סיום פרוייקט המאפשר למכס לדעת את מצב המלאי במחסני הדיוטי פרי. בפרוייקט מדווחים המחסנים על רמות מלאי המוצרים הקיימים ברשותם לתס"ק ים. המכס מבצע פנייה לתס"ק ים (ONE STOP SHOP) ובמהלך מאובטח יכול לדגום בכל רגע נתון את רמות המלאי במחסנים אלו


 

חומ"ס:

 

יצוא פסולת מסוכנת שלב ב'

במהלך החציון פותחה האפשרות להמשכיות התהליך של המשרד להגנת הסביבה מול הגורמים במדינות היעד ומדינות המעבר תוך עדכון סטטוס גם ליצואנים המבקשים.

בסיום התהליך נוצרת רשומה אוטומטית בטבלת הרשיונות.

יתרונות התהליך:

  • הורדת ניירת מיותרת והפקת מסמך על בסיס נתוני המבקש
  • בדיקות לוגיות לצמצום בעיות
  • ריכוז הבקשות במקום אחד
  • מעקב ותיעוד הליך הטיפול בבקשה

במקביל החלה עבודה על פיתוח מסר עם כלל הנתונים הגולמיים של הבקשה כולל כלל הטפסים שהועברו, שיקלט במערכות המשרד להגנת הסביבה.


 

דיווח הצהרות חומ"ס למכולות שטעון בממשק

לבקשת סוכני אנייות בוצע פיתוח בתס"ק ים המאפשר לסוכני האנייה להזרים את המידע הדרוש לבניית הצהרות חומ"ס למכולות שטעון באמצעות ממשק אוטומטי.

השימוש בממשק יחסוך זמני הזנת נתונים למסך במקרים של אנייות עם מכולות שטעון רבות.


 

פיתוחים עתידיים:

 

מחשוב תהליך החלפת סוכן אנייה

מחשוב כל התהליך בו סוכני אנייה מסכימים ביניהם על החלפת הבעלות על כלי שייט. לתהליך זה יש השלכות תפעוליות וכספיות בנמל ובחברות התעבורה הימיות. הכוונה למחשב את התהליך שעובד היום באמצעות פקסים וטלפונים כולל יצירת תהליך עבודה מסודר ומתועד.


 

פלטפורמה לדיווח כניסות לנמל של חברות התובלה בהתחשב בזימונים מהנמלים

בהמשך לבקשת רשות הספנות ומשרד התחבורה, ישנו רצון לייצר פלטפורמת מובייל אחידה בתס"ק ים לחברות התובלה באמצעותה יוכלו לשדר בקשות כניסה לנמלים.

הנמלים יתחזקו טבלה ברמת סוג אריזה עם סלוטים אפשריים לכל יום בשבוע בטווח שעות מסויים. תס"ק ים יקרא נתון זה, ויאפשר לחברות התובלה להגיש מסרי בקשה למשיכה/הכנסת מטענים רק ע"פ הכמות האפשרית באותו חלון זמן.

כל נמל מצידו יוכל לייצר לעצמו מנגנון של זימון תורים ע"פ האילוצים והיכולות שלו כולל דיווח על תקלות שגורמות לעיכובים באופן שהמידע יגיע ישירות למובייל של הנהג/חברת התובלה.


 

מסר "שוברים" לרכבת

כיום הרכבת מעבירה מסר "טור קרונות" לנמלים עם פרטי המכולות העתידות להיכנס לטרמינל ברכבת. כעת הרכבת מבקשת לקבל מסר מקדים מבעלי המטענים המעבירים את המטענים ברכבת. הדבר יאפשר לרכבת לבצע תכנון טוב יותר של משאבים.

תס"ק ים מתכוון לייצר מודול בשרתוים המקוונים שיאפשר לבעלי המטענים לדווח נתונים ,אשר בהמשך יועברו כמסר לרכבת.


 

הפעלת מסרי הכנסת מטען למסופים אוויריים

לבקשת סוכני המכס ננסה להניע מהלך מול מסופי המטען האוויריים וחברות התובלה בו ידווח סוכן מסר בקשה להכנסת מטען שפרטיו יושלמו ע"י חברות התובלה, בדומה לתהליכים מול נמלי הים והמסופים העורפיים.

מאחר וסוכני המכס והמשלחים עובדים מול מערכת תס"ק-ים, וכן גם מרבית חברות התובלה, נראה כי ניתן למחשב וליעל את התהליך הנ"ל.


 

קישור דיווח אנשי צוות למספר מצהר

כיום דיווחי אנשי הצוות אינם כוללים את מספר המצהר, דבר שמקשה על מקבלי המידע כדוגמת המכס, חיל הים וכו' לבצע חיבור לאנייה בביקור מסויים. תס"ק ים מתכוון לייצר מהלך שבו בעת ביצוע אישור לדוח המתקבל מהקפטן, יזין סוכן האנייה את מספר המצהר הרלוונטי.

הנתון יועבר לגופים המקבלים, ויאפשר להם קליטה נכונה יותר במערכות התפעוליות בהן ישויך דו"ח לנתוני אנייה בביקור מסויים.


 

SLA לביצוע פעולות בחברות התעבורה הימית

סיום הטמעת מערכת הזמנות עבודה מתעבורה ימית במתחם אשדוד, מאפשר קידום המודול צעד אחד קדימה. תס"ק ים וחברת תעבורה ימית חיפה מנסים לקדם מודול למתן SLA מדוייק יותר.

הכוונה היא שלאחר פרסום תוכנית עבודה מאושרת, ועם תחילת כל משמרת בתעבורה הימית ילקחו 4 התנועות בהן מתכוונים לטפל, ולהם ינתן זמן ביצוע מדוייק יותר. כאמור זהו צעד נוסף ביצור שקיפות לכלל קהילת הסחר, ויאפשר תכנון משאבים טוב יותר בטרמינלים ואצל סוכני האנייות.


 

חדשות מהעולם:

 

קיימות בסחר הימי - שינויים לימים ירוקים יותר

 

מקור: https://www.linkedin.com/pulse/sustainable-practices-maritime-industries-changes-greener-5s9je/

 

מבוא

לתעשיית הימית תפקיד חשוב במסחר הבינלאומי, תוך הובלת יותר מ-80% מהסחורות בעולם מבחינת נפח. זה כולל את כל הספינות שמובילות סחורות, מוצרים ואנשים; ולכן, היא עמוד השדרה של הכלכלה הגלובלית. המגזר הימי נמצא תחת פיקוח גובר על טביעת הרגל הסביבתית שלו. דיווחי ESG (סביבתי, חברתי וממשלתי) צפויים להפוך לעדיפות מרכזית בתוך התעשייה, תוך מתן מסגרת לחברות להראות ולמדוד את השפעתן על החברה והסביבה.

מאמר זה עוסק בדרכים השונות בהן התעשייה הימית מתקדמת לעבר קיימות. הוא מציע תמונה כוללת של יוזמות, חידושים ושינויים מהותיים שמתרחשים לקראת עתיד ירוק ואחראי יותר עבור התעשייה.

 

יציבות סביבתית

התחום הימי העולמי פועל באופן פעיל לקידום קיימות אקולוגית באמצעות יוזמות ומסגרות רגולטוריות רבות. ארגון הסחר הימי הבינלאומי (IMO), קבע מגבלת גופרית פורצת דרך לשנת 2020 [1]. מגבלה זו הביאה לצמצום משמעותי של פליטת תחמוצות גופרית [2], והיא חלק מקבוצת אזורי פיקוח פליטות רחבה שמדגימה את מחויבות התעשייה לניהול סביבתי אחראי. התחום הימי מבין את החשיבות שבהתאמה למטרות הסכם פריז [3] ומשחק תפקיד מרכזי במאמצים הגלובליים להקל על השפעות שינויי האקלים.

המאבק לקיימות סביבתית בתעשיות הימיות הוביל ליוזמות כדוגמת: הקמת אזורים ימיים מוגנים (MPAs) והשימוש בהתחברות אוכלוסיות אלמוגים להרחבת אזורי ההגנה ,הם דוגמאות לאסטרטגיות המתואמות עם קיימות סביבתית [4]. מקרה בוחן על ההשפעות החברתיות-כלכליות של אזורים ימיים מוגנים בסקוטלנד מדגיש את ההשפעות הכלכליות והחברתיות הרחבות על האזורים המקומיים, כמו גם את השיפורים בסביבה הימית הנובעים מה-MPAs [6].

 

עיצוב ותפעול אניות ידידותי לסביבה

תעשיית הספנות נמצאת כיום בשלב של שינוי משמעותי לקראת קיימות, עם דגש על חדשנות בעיצוב אניות. בכדי להשיג התפתחות יציבה, התעשייה מאמצת צורות גוף אופטימליות וחומרים קלים יותר [7] שעוזרים לשפר את יעילות הדלק ולהפחית פליטות [8]. 

בנוסף, אסטרטגיות תפעוליות כמו הפלגה איטית והגעה בדיוק בזמן זוכות לפופולריות, שכן הן לא רק מהוות התאמות תפעוליות, אלא גם צעדים משמעותיים לקראת קיימות.

אסטרטגיות אלו מדגימות את מחויבות התעשייה להפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלה תוך שמירה על יעילות תפעולית. טכנולוגיות מתפתחות כמו ייצור תוסף ושיט אניות נשלטות על ידי אינטליגנציה מלאכותית עשויות לשנות בצורה דרסטית את עיצוב האניות, וליצור חיסכון משמעותי ביעילות.

 

דלקים חלופיים ומקורות אנרגיה

בשנים האחרונות, תעשיית הספנות עברה שינוי משמעותי בכיוון של אימוץ דלקים חלופיים ומקורות אנרגיה חדשים. שינוי זה מונע על ידי הצורך להפחית פליטות גזי חממה, לשפר את יעילות האנרגיה, ולעמוד בדרישות רגולציה סביבתיות בינלאומיות [9]. הדלקים החלופיים המבטיחים ביותר שמקבלים תשומת לב בתעשייה הם גז טבעי נוזלי (LNG), ביודלקים, ותאי מימן [10]. LNG נחשב לדלק המפיץ פחות מזהמים מאשר דלקים ימיים מסורתיים ויש לו פוטנציאל להפחית פליטות גזי חממה עד 30%.

ביודלקים מופקים ממקורות מתחדשים ויכולים להפחית באופן משמעותי את פליטות המזהמים המזיקים. תאי מימן, מצד שני, צצים כטכנולוגיה מבטיחה להנעת אניות, כיוון שהם מייצרים אפס פליטות מזיקות.

המעבר לדלקים חלופיים ומקורות אנרגיה חדשים הוא שינוי משמעותי בתעשיית הספנות וצפוי שיהיה לו השפעה חיובית על הסביבה והכלכלה לאורך זמן. כמובן, כמו תמיד, ישנם חסרונות – חלק ממקורות הדלק החלופי פחות יעילים מבחינת צפיפות אנרגיה, ודורשים מקום אחסון גדול יותר לדלק על גבי כלי השיט.

 

ניהול פסולת ושליטה בזיהום

תעשיית הספנות נוקטת בצעדים משמעותיים לכיוון ניהול פסולת ושליטת זיהום כדי להבטיח קיימות סביבתית. כדי להשיג ניהול פסולת יעיל על גבי אניות, מאמצים אסטרטגיות שונות כגון הפרדה, מיחזור, וסילוק אחראי של חומרים פסולת שמיושמות באופן נרחב [11].

התעשייה מאמצת גם טכנולוגיות חדשניות לשליטת זיהום כמו מערכות מתקדמות לטיפול במי העמסה ומערכות לניקוי גזי פליטה (סקרוברים) כדי למנוע זיהום סביבתי [12].

באמצעות יישום יוזמות אלו, תעשיית הספנות לא רק עומדת בדרישות רגולציה אלא גם קובעת סטנדרטים חדשים בנוגע לניהול סביבתי ימי. מערכות טיפול במים ומערכות לניקוי גזי פליטה (סקרוברים) נועדו למזער את ההשפעה הסביבתית של פעולות ימיות על ידי צמצום כמות המזהמים המזיקים שמשתחררים לאוויר ולמים.

 

תפקיד הדיגיטציה בקיימות

דיגיטציה הפכה לכוח משמעותי בתעשיית הספנות, ומשנה את הדרך בה אניות פועלות ומנוהלות. עם שילוב של טכנולוגיות מתקדמות כמו אינטליגנציה מלאכותית (AI), אינטרנט של הדברים (IoT), וניתוח נתונים גדולים, תעשיית הספנות חווה שינוי לעבר עתיד בר קיימא יותר [13].

יישום דיגיטציה הביא לשיפורים משמעותיים ביעילות, בבטיחות ובקיימות של פעולות ימיות [14]. על ידי אפשרות למעקב בזמן אמת וניתוח נתונים, אניות יכולות לייעל את מסלולן למען יעילות דלק, מה שמוביל להפחתת פליטות גזי חממה. ומעבר להגנה על הסביבה מביא לחיסכון משמעותי בעלויות עבור חברות הספנות.

בנוסף, הדיגיטציה מקלה על תחזוקה ניבוי, שמסייעת למנוע תאונות ודליפות שעלולות להזיק למערכות אקולוגיות ימיות. זאת משום שמערכות ניתוח מתקדמות יכולות לזהות בעיות פוטנציאליות לפני שהן הופכות לקריטיות ולהפעיל אמצעים פרואקטיביים למזער אותן, דבר שגם מבטיח את בטיחות הצוות והמטען.

בנוסף, הדיגיטציה מחזקת את הציות הרגולטורי, ומבטיחה שהאניות יעמדו בסטנדרטים סביבתיים בינלאומיים. זאת באמצעות מעקב וניתוח נתונים רציף, כולל פליטות, צריכת דלק ופרמטרים רלוונטיים אחרים [15]. על ידי כך, חברות הספנות יכולות להימנע מקנסות ונזקים למוניטין, תוך תרומה לסקטור ספנות בר קיימא יותר.

 

נמלים ירוקים ולוגיסטיקה

הקיימות בתעשיית הספנות חורגת מהפעלה פשוטה של אניות ומתרחבת לכל שרשרת הלוגיסטיקה, כולל נמלים. המושג של נמלים ירוקים הוא גישה הוליסטית לקיימות המשלבת שיקולים סביבתיים בכל היבט של פעולות הנמל [16].

נמלים ירוקים מיועדים להפחית את ההשפעה הסביבתית של פעילויות הנמל. נמלים אלו מבצעים מספר אמצעים כדי להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלהם ולהבטיח עתיד יציב. חידושים כמו אנרגיית חוף, שמאפשרת לאניות לכבות את המנועים שלהן ולהתחבר לרשת החשמל המקומית בזמן עגינה, מפחיתים בצורה משמעותית את הפליטות בנמלים. נמלים ירוקים גם עושים שימוש במערכות תאורה חסכוניות באנרגיה, מקורות אנרגיה מתחדשים, ושיטות ניהול פסולת.

שיטות קיימות בשרשראות הלוגיסטיקה, מפעולות הנמל ועד תחבורה פנימית, הן קריטיות להפחתה הכוללת של ההשפעה הסביבתית של התעשייה ועוזרות להשיג את מטרות הפיתוח יציבות של האומות המאוחדות.

 

 

אתגרים וצפייה לעתיד

תעשיית הים עשתה התקדמות ניכרת בהשגת שיטות יציבות, אך היא עדיין נתקלת בכמה אתגרים ביישום מלא של שיטות אלו. אחד האתגרים הגדולים הוא המגבלות הטכנולוגיות המונעות את שילובן של טכנולוגיות ירוקות. עלויות גבוהות של טכנולוגיות אלו מציבות אתגר נוסף, במיוחד עבור חברות קטנות ובינוניות שמתמודדות עם קושי במימון. יתרה מכך, השגת קיימות בתחום הימאות דורשת שיתוף פעולה גלובלי, דבר שיכול להיות מאתגר בשל רגולציות ותקנים שונים בין המדינות.

למרות מכשולים אלו, עתיד התעשייה נראה מבטיח, עם חדשנות ושיתופי פעולה מתמשכים. התעשייה הראתה מחויבות למחקר ופיתוח, עם מעורבות של בעלי עניין בהשקעה בטכנולוגיות חדשות כמו מקורות אנרגיה מתחדשים, דלקים ידידותיים לסביבה ואוטומציה. שיתוף פעולה בינלאומי הוא גם מפתח להתמודדות עם האתגרים שהעומדים בפני התעשייה, שכן הוא יכול לעזור בהתאמת רגולציות, להקל על שיתוף ידע ולקדם את השיטות הטובות ביותר.

 

סיכום

תעשיית הים היא סקטור חיוני שמשחק תפקיד משמעותי בסחר העולמי ובצמיחה הכלכלית. עם זאת, לפעולות התעשייה יש השפעה רבה על הסביבה. הדרך לקיימות אינה רק צורך סביבתי, אלא גם דרישה אסטרטגית ותפעולית להמשכיות ארוכת טווח של הסקטור. זהו מאמץ קולקטיבי שדורש שיתוף פעולה של כל בעלי העניין בתעשיית הימאות. מחויבות התעשייה לניהול סביבתי ושיפור מתמיד חייבת להישאר איתנה כאשר היא מנווטת את המורכבויות של המסע הזה. שיטות קיימות  לא רק מבטיחות את הרלוונטיות והאריכות ימים של התעשייה, אלא גם מגינות על כוכב הלכת שלנו לדורות הבאים.

 

קישורים מכתבת המקור:

 

 [1] IMO 2020 – cutting sulphur oxide emissions

 [2] Finland study on health benefits.pdf (imo.org)

 [3] What is the Paris climate agreement and why does it matter? | Greenpeace UK

 [4] https://conservationcorridor.org/ccsg/working-groups/mcwg/mcwg-activities/case-studies/

 [5] Case study: Impact Investing for Marine Sanctuary “Arrecifes del Sureste” by Blue Finance, Dominican Republic | Commonwealth (thecommonwealth.org)

 [6] Case study: Socio-economic impacts of marine protected areas | Scotland's Marine Assessment 2020

 [7] New materials to make ships more sustainable and less noisy for marine life | Research and Innovation (europa.eu)

 [8] Eco-Friendly Ship Design and Innovation (cleanerseas.com)

 [9] Frontiers | The use of alternative fuels for maritime decarbonization: Special marine environmental risks and solutions from an international law perspective (frontiersin.org)

 [10] Alternative fuels: the options - DNV

 [11] Prevention of Pollution by Garbage from Ships (imo.org)

 [12] Prevent pollution and reduce harmful emissions at sea - GOV.UK (www.gov.uk)

 [13] Digitalization in the maritime industry - DNV

 [14] Shipping in the era of digitalization: Mapping the future strategic plans of major maritime commercial actors - ScienceDirect

 [15] Why Digitalization matters for the Maritime Industry | LinkedIn

 [16] JMSE | Free Full-Text | Sustainable Operations in Maritime Industry (mdpi.com)

 


 

תס"ק ים במספרים:

 

מספר הקבצים שעברו במערכת

 

שימוש בשרותי On Line של תס"ק ים

  • מסר סטטוס מכולה המגיע בדחיפה למערכות הגורם המבקש
  • תצוגת קצב פריקת/טעינת אניית מכולה בכלל הטרמינלים
  • צפייה בתוכנית עבודה להכנסת/הוצאת כלי שייט כולל זמן הביצוע בפועל

מספר הפעולות בשרותים המקוונים ביחס לגידול במספר החברות הרשומות בתס"ק ים 

 

 

 

למידע נוסף: מנהלת תס"ק-ים, בחברת נמלי ישראל:

050-5640111 | [email protected]

 



הודעה זו נשלחה לכתובת email_address, בעקבות רישומך לרשימת התפוצה של תס"ק-ים כולל הסכמת לקבלת דיוורים.
הסרה מרשימת התפוצה