|
קיימות בסחר הימי - שינויים לימים ירוקים יותר
מקור: https://www.linkedin.com/pulse/sustainable-practices-maritime-industries-changes-greener-5s9je/
מבוא
לתעשיית הימית תפקיד חשוב במסחר הבינלאומי, תוך הובלת יותר מ-80% מהסחורות בעולם מבחינת נפח. זה כולל את כל הספינות שמובילות סחורות, מוצרים ואנשים; ולכן, היא עמוד השדרה של הכלכלה הגלובלית. המגזר הימי נמצא תחת פיקוח גובר על טביעת הרגל הסביבתית שלו. דיווחי ESG (סביבתי, חברתי וממשלתי) צפויים להפוך לעדיפות מרכזית בתוך התעשייה, תוך מתן מסגרת לחברות להראות ולמדוד את השפעתן על החברה והסביבה.
מאמר זה עוסק בדרכים השונות בהן התעשייה הימית מתקדמת לעבר קיימות. הוא מציע תמונה כוללת של יוזמות, חידושים ושינויים מהותיים שמתרחשים לקראת עתיד ירוק ואחראי יותר עבור התעשייה.
יציבות סביבתית
התחום הימי העולמי פועל באופן פעיל לקידום קיימות אקולוגית באמצעות יוזמות ומסגרות רגולטוריות רבות. ארגון הסחר הימי הבינלאומי (IMO), קבע מגבלת גופרית פורצת דרך לשנת 2020 [1]. מגבלה זו הביאה לצמצום משמעותי של פליטת תחמוצות גופרית [2], והיא חלק מקבוצת אזורי פיקוח פליטות רחבה שמדגימה את מחויבות התעשייה לניהול סביבתי אחראי. התחום הימי מבין את החשיבות שבהתאמה למטרות הסכם פריז [3] ומשחק תפקיד מרכזי במאמצים הגלובליים להקל על השפעות שינויי האקלים.
המאבק לקיימות סביבתית בתעשיות הימיות הוביל ליוזמות כדוגמת: הקמת אזורים ימיים מוגנים (MPAs) והשימוש בהתחברות אוכלוסיות אלמוגים להרחבת אזורי ההגנה ,הם דוגמאות לאסטרטגיות המתואמות עם קיימות סביבתית [4]. מקרה בוחן על ההשפעות החברתיות-כלכליות של אזורים ימיים מוגנים בסקוטלנד מדגיש את ההשפעות הכלכליות והחברתיות הרחבות על האזורים המקומיים, כמו גם את השיפורים בסביבה הימית הנובעים מה-MPAs [6].
עיצוב ותפעול אניות ידידותי לסביבה
תעשיית הספנות נמצאת כיום בשלב של שינוי משמעותי לקראת קיימות, עם דגש על חדשנות בעיצוב אניות. בכדי להשיג התפתחות יציבה, התעשייה מאמצת צורות גוף אופטימליות וחומרים קלים יותר [7] שעוזרים לשפר את יעילות הדלק ולהפחית פליטות [8].
בנוסף, אסטרטגיות תפעוליות כמו הפלגה איטית והגעה בדיוק בזמן זוכות לפופולריות, שכן הן לא רק מהוות התאמות תפעוליות, אלא גם צעדים משמעותיים לקראת קיימות.
אסטרטגיות אלו מדגימות את מחויבות התעשייה להפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלה תוך שמירה על יעילות תפעולית. טכנולוגיות מתפתחות כמו ייצור תוסף ושיט אניות נשלטות על ידי אינטליגנציה מלאכותית עשויות לשנות בצורה דרסטית את עיצוב האניות, וליצור חיסכון משמעותי ביעילות.
דלקים חלופיים ומקורות אנרגיה
בשנים האחרונות, תעשיית הספנות עברה שינוי משמעותי בכיוון של אימוץ דלקים חלופיים ומקורות אנרגיה חדשים. שינוי זה מונע על ידי הצורך להפחית פליטות גזי חממה, לשפר את יעילות האנרגיה, ולעמוד בדרישות רגולציה סביבתיות בינלאומיות [9]. הדלקים החלופיים המבטיחים ביותר שמקבלים תשומת לב בתעשייה הם גז טבעי נוזלי (LNG), ביודלקים, ותאי מימן [10]. LNG נחשב לדלק המפיץ פחות מזהמים מאשר דלקים ימיים מסורתיים ויש לו פוטנציאל להפחית פליטות גזי חממה עד 30%.
ביודלקים מופקים ממקורות מתחדשים ויכולים להפחית באופן משמעותי את פליטות המזהמים המזיקים. תאי מימן, מצד שני, צצים כטכנולוגיה מבטיחה להנעת אניות, כיוון שהם מייצרים אפס פליטות מזיקות.
המעבר לדלקים חלופיים ומקורות אנרגיה חדשים הוא שינוי משמעותי בתעשיית הספנות וצפוי שיהיה לו השפעה חיובית על הסביבה והכלכלה לאורך זמן. כמובן, כמו תמיד, ישנם חסרונות – חלק ממקורות הדלק החלופי פחות יעילים מבחינת צפיפות אנרגיה, ודורשים מקום אחסון גדול יותר לדלק על גבי כלי השיט.
ניהול פסולת ושליטה בזיהום
תעשיית הספנות נוקטת בצעדים משמעותיים לכיוון ניהול פסולת ושליטת זיהום כדי להבטיח קיימות סביבתית. כדי להשיג ניהול פסולת יעיל על גבי אניות, מאמצים אסטרטגיות שונות כגון הפרדה, מיחזור, וסילוק אחראי של חומרים פסולת שמיושמות באופן נרחב [11].
התעשייה מאמצת גם טכנולוגיות חדשניות לשליטת זיהום כמו מערכות מתקדמות לטיפול במי העמסה ומערכות לניקוי גזי פליטה (סקרוברים) כדי למנוע זיהום סביבתי [12].
באמצעות יישום יוזמות אלו, תעשיית הספנות לא רק עומדת בדרישות רגולציה אלא גם קובעת סטנדרטים חדשים בנוגע לניהול סביבתי ימי. מערכות טיפול במים ומערכות לניקוי גזי פליטה (סקרוברים) נועדו למזער את ההשפעה הסביבתית של פעולות ימיות על ידי צמצום כמות המזהמים המזיקים שמשתחררים לאוויר ולמים.
תפקיד הדיגיטציה בקיימות
דיגיטציה הפכה לכוח משמעותי בתעשיית הספנות, ומשנה את הדרך בה אניות פועלות ומנוהלות. עם שילוב של טכנולוגיות מתקדמות כמו אינטליגנציה מלאכותית (AI), אינטרנט של הדברים (IoT), וניתוח נתונים גדולים, תעשיית הספנות חווה שינוי לעבר עתיד בר קיימא יותר [13].
יישום דיגיטציה הביא לשיפורים משמעותיים ביעילות, בבטיחות ובקיימות של פעולות ימיות [14]. על ידי אפשרות למעקב בזמן אמת וניתוח נתונים, אניות יכולות לייעל את מסלולן למען יעילות דלק, מה שמוביל להפחתת פליטות גזי חממה. ומעבר להגנה על הסביבה מביא לחיסכון משמעותי בעלויות עבור חברות הספנות.
בנוסף, הדיגיטציה מקלה על תחזוקה ניבוי, שמסייעת למנוע תאונות ודליפות שעלולות להזיק למערכות אקולוגיות ימיות. זאת משום שמערכות ניתוח מתקדמות יכולות לזהות בעיות פוטנציאליות לפני שהן הופכות לקריטיות ולהפעיל אמצעים פרואקטיביים למזער אותן, דבר שגם מבטיח את בטיחות הצוות והמטען.
בנוסף, הדיגיטציה מחזקת את הציות הרגולטורי, ומבטיחה שהאניות יעמדו בסטנדרטים סביבתיים בינלאומיים. זאת באמצעות מעקב וניתוח נתונים רציף, כולל פליטות, צריכת דלק ופרמטרים רלוונטיים אחרים [15]. על ידי כך, חברות הספנות יכולות להימנע מקנסות ונזקים למוניטין, תוך תרומה לסקטור ספנות בר קיימא יותר.
נמלים ירוקים ולוגיסטיקה
הקיימות בתעשיית הספנות חורגת מהפעלה פשוטה של אניות ומתרחבת לכל שרשרת הלוגיסטיקה, כולל נמלים. המושג של נמלים ירוקים הוא גישה הוליסטית לקיימות המשלבת שיקולים סביבתיים בכל היבט של פעולות הנמל [16].
נמלים ירוקים מיועדים להפחית את ההשפעה הסביבתית של פעילויות הנמל. נמלים אלו מבצעים מספר אמצעים כדי להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלהם ולהבטיח עתיד יציב. חידושים כמו אנרגיית חוף, שמאפשרת לאניות לכבות את המנועים שלהן ולהתחבר לרשת החשמל המקומית בזמן עגינה, מפחיתים בצורה משמעותית את הפליטות בנמלים. נמלים ירוקים גם עושים שימוש במערכות תאורה חסכוניות באנרגיה, מקורות אנרגיה מתחדשים, ושיטות ניהול פסולת.
שיטות קיימות בשרשראות הלוגיסטיקה, מפעולות הנמל ועד תחבורה פנימית, הן קריטיות להפחתה הכוללת של ההשפעה הסביבתית של התעשייה ועוזרות להשיג את מטרות הפיתוח יציבות של האומות המאוחדות.
אתגרים וצפייה לעתיד
תעשיית הים עשתה התקדמות ניכרת בהשגת שיטות יציבות, אך היא עדיין נתקלת בכמה אתגרים ביישום מלא של שיטות אלו. אחד האתגרים הגדולים הוא המגבלות הטכנולוגיות המונעות את שילובן של טכנולוגיות ירוקות. עלויות גבוהות של טכנולוגיות אלו מציבות אתגר נוסף, במיוחד עבור חברות קטנות ובינוניות שמתמודדות עם קושי במימון. יתרה מכך, השגת קיימות בתחום הימאות דורשת שיתוף פעולה גלובלי, דבר שיכול להיות מאתגר בשל רגולציות ותקנים שונים בין המדינות.
למרות מכשולים אלו, עתיד התעשייה נראה מבטיח, עם חדשנות ושיתופי פעולה מתמשכים. התעשייה הראתה מחויבות למחקר ופיתוח, עם מעורבות של בעלי עניין בהשקעה בטכנולוגיות חדשות כמו מקורות אנרגיה מתחדשים, דלקים ידידותיים לסביבה ואוטומציה. שיתוף פעולה בינלאומי הוא גם מפתח להתמודדות עם האתגרים שהעומדים בפני התעשייה, שכן הוא יכול לעזור בהתאמת רגולציות, להקל על שיתוף ידע ולקדם את השיטות הטובות ביותר.
סיכום
תעשיית הים היא סקטור חיוני שמשחק תפקיד משמעותי בסחר העולמי ובצמיחה הכלכלית. עם זאת, לפעולות התעשייה יש השפעה רבה על הסביבה. הדרך לקיימות אינה רק צורך סביבתי, אלא גם דרישה אסטרטגית ותפעולית להמשכיות ארוכת טווח של הסקטור. זהו מאמץ קולקטיבי שדורש שיתוף פעולה של כל בעלי העניין בתעשיית הימאות. מחויבות התעשייה לניהול סביבתי ושיפור מתמיד חייבת להישאר איתנה כאשר היא מנווטת את המורכבויות של המסע הזה. שיטות קיימות לא רק מבטיחות את הרלוונטיות והאריכות ימים של התעשייה, אלא גם מגינות על כוכב הלכת שלנו לדורות הבאים.
קישורים מכתבת המקור:
[1] IMO 2020 – cutting sulphur oxide emissions
[2] Finland study on health benefits.pdf (imo.org)
[3] What is the Paris climate agreement and why does it matter? | Greenpeace UK
[4] https://conservationcorridor.org/ccsg/working-groups/mcwg/mcwg-activities/case-studies/
[5] Case study: Impact Investing for Marine Sanctuary “Arrecifes del Sureste” by Blue Finance, Dominican Republic | Commonwealth (thecommonwealth.org)
[6] Case study: Socio-economic impacts of marine protected areas | Scotland's Marine Assessment 2020
[7] New materials to make ships more sustainable and less noisy for marine life | Research and Innovation (europa.eu)
[8] Eco-Friendly Ship Design and Innovation (cleanerseas.com)
[9] Frontiers | The use of alternative fuels for maritime decarbonization: Special marine environmental risks and solutions from an international law perspective (frontiersin.org)
[10] Alternative fuels: the options - DNV
[11] Prevention of Pollution by Garbage from Ships (imo.org)
[12] Prevent pollution and reduce harmful emissions at sea - GOV.UK (www.gov.uk)
[13] Digitalization in the maritime industry - DNV
[14] Shipping in the era of digitalization: Mapping the future strategic plans of major maritime commercial actors - ScienceDirect
[15] Why Digitalization matters for the Maritime Industry | LinkedIn
[16] JMSE | Free Full-Text | Sustainable Operations in Maritime Industry (mdpi.com)
|
